התבגרות מאוחרת

 
 

התבגרות מאוחרת
התבגרות מאוחרת הוא מצב בו נער או נערה עברו את הגיל הממוצע להתחלת התבגרות מינית ללא הופעה של סימנים גופניים או הורמונלים להתחלת גיל ההתבגרות. ההתבגרות המינית עלולה להתעכב לעיתים משך חודשים ושנים ועדיין להופיע באופן ספונטני.
תהליך ההתבגרות המינית הוא ארוך ונמשך לאורך מספר שנים. בשל כך לא ניתן להגדיר את ההתבגרות כמאוחרת באופן פתולוגי בנערה אם המחזור לא הופיע עד גיל 17, ובגבר אם התפתחות ותפקוד האשך לא אירעו עד גיל 20.
מתי יש לגשת להערכה רפואית ?
מקובל לומר שבבנות בהן לא אירעה התפתחות שדיים עד גיל 13, או לא הופיע מחזור 3 שנים אחרי התפתחות השדיים (או עד גיל 16), ובבנים בהם לא הופיעה גדילה של האשכים עד גיל 14- יש לפנות להערכה רפואית בשל התבגרות מאוחרת.
מה יכול לגרום להתפתחות מאוחרת ?
ישנם גורמים רבים ומגוונים להתפתחות מינית מאוחרת. בראש ובראשונה יש לקשור את ההתבגרות המינית עם שאר מאפיני ההתפתחות והגדילה של אותו נער/נערה. ילד שהתפתחותו הכללית היתה איטית, יגיע להתבגרות מינית בגיל מאוחר יותר בדרך כלל. בהקשר זה יש לציין היסטוריה משפחתית של התפתחות מינית מאוחרת אשר עשויה לעבור בתורשה. גורמים נפוצים להתבגרות מינית מאוחרת כוללים : תת תזונה וחסרים תזונתיים, פעילות גופנית מאומצת מדי בבנות, מחלות סיסטמיות כמו מחלות מעי דלקתיות, הפרעות הורמונליות שונות הקשורות בהיפותלמוס, בהיפופיזה או באיברי המין (הגונדות), ועוד.
מהי ההערכה הרפואית אותה יעבור הילד ?
במקרה של התבגרות מאוחרת נדרשת הערכה רפואית מקיפה שתתבצע בדרך כלל על ידי אנדוקרינולוג ילדים. בבדיקות תהיה התיחסות להיסטוריה הגדילה של הילד, מעקב אחר מחלות אחרות, בדיקה גופנית. כמו כן יהיה צורך בדרך כלל בביצוע מספר בדיקות דם להערכה של מצב הבריאות הכללי ולהערכת הפרופיל ההורמונלי. בדרך כלל יש צורך בביצוע צילום של כף היד על מנת להעריך את גיל העצמות ואת פוטנציאל הגדילה.
כיצד מטפלים בהתבגרות מאוחרת ?
הטיפול בהתבגרות מאוחרת תלוי בגורם לתופעה. הטיפול יכול לנוע מהמתנה ומעקב ועד טיפול הורמונלי חלופי במקרה הצורך.


 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר