חדשות אפריל 2011

 
 
19.04.2011

 

 

לשון קשורה- מיתוסים, ידע ומה שביניהם

בעת האחרונה אנו עדים לעלייה משמעותית באבחנה ובטיפול של "לשון קשורה" או כפי שנקראת באנגלית " TONGUE TIE  " אצל תינוקות בימים הראשונים לחייהם. לשון קשורה מתייחסת לחיבור בין השלון לרצפת הפה באמצעות מיתר דק מרקמה שקופה הגורמים להגבלה בתנועת הלשון ועלולים לגרום להפרעה בהנקה. מדובר בטווח של דרגות חומרה כאשר מצד אחד קיימת חומרה קלה אשר לא מפריעה כלל לתנועת הלשון ולהנקה ומן הצד השני חומרה קשה הגורמת לבעייה בתנועתיות הלשון ולקושי בהנקה ובהגיית מילים. זה המקום לציין כי תהליך ההנקה כשלעצמו הינו תהליך מרכב, והתבססות ההנקה מלווה בלא מעט קשיים אשר על האם ועל התינוק להתגבר. לווי האם , מתן תמיכה וייעוץ לא אחת מקלים על המתח והקשיים הקשורים להנקה כך שגם ללא קיום לשון קשורה ישנם קשיים ומאידך ניתן להתגבר עליהם גם ללא החיתוך. עד היום קיימים חילוקי דעות בקרב הרופאים אודות הצורך בטיפול בבעייה הכולל ניתוק המיתר באמצעות חיתוכו.  גם היום ניתן למצוא רופאים הדוגלים בחיתוך המיתר בכל מיקרה ומנגד גורסים רבים כי אין לתופעה זו כל השפעה על ההנקה ויכולת ההגייה (למעט במיקרי קיצון). חילוקי הדעות הקשים נובעים בעצם מהיעדר מידע מדעי מבוקר אודות מכלול הבעיות הקשורות ל"לשון קשורה": מהי השכיחות המדויקת של התופעה? , מה השפעתה על ההנקה?, מה השפעתה על ההגייה?, האם שחרור הלשון הקשורה מביא בהכרח להטבה כאשר קיים קושי בהנקה? , האם ההטבה מיידית או משהית והאם לא הייתה קורית בכל מיקרה?. תשובות טובות לשאלות אלו ניתן היה לקבל באמצעות מחקרים מבוקרים בעלי ערך מדעי. במאמר הקצר שלפנינו אתייחס לסוגיית הקשר בין לשון קשורה להנקה ולבעיות הגייה בילדות.

לשון קשורה והנקה- בספרות הרפואית פורסמו מיקרים רבים בהם חל שיפור בהנקה לאחר חיתוך לשון קשורה אולם עד היום לא נערך מחקר מבוקר אשר הוכיח את הקשר בין לשון קשורה לבעיות הנקה הקימות לא פעם גם בהעדר לשון קשורה, או מחקר שאר הראה יעילות בחיתוך המיתר הקושר את הלשון. בשנת 2002 פורסם בארה"ב מחקר שכלל כ-3000 תינוקות עם לשון קשורה  אשר שחרור ה הביא לשיפור בהנקה. הבעייה העיקרית במחקר הייתה היעדר קבוצת ביקורת- תנאי הכרחי בכל מחקר איכותי. בלעדיו לא נוכל לדעת האם השיפור היה צפוי גם באלו שלא טופלו. מחקר נוסף אשר בוצע על ידי פרופסור דולברג ממרכז רפואי תל אביב הראה כי חיתוך לשון קשורה הביא לשיפור ההנקה והפחתת הכאבים של האם בזמן ההנקה. מחקר אחר הראה כי תינוקות עם לשון קשורה עברו בשכיחות יותר גבוהה לתזונה מבקבוק בלבד בהשוואה לתינוקות ללא לשון קשורה.

ניתן לסכם ולומר כי כאשר קיימים קשיים ניכרים בהנקה וכאבים אצל האם בנוכחות לשון קשורה באופן ברור יש לשקול ניתוק הלשון הקשורה אשר יגרום לשיפור בהנקה. השיפור לא יתרחש באופן מיידי.. מנגד אין לעשות פעולה זו בכל מיקרה באופן גורף כפי שמראה לנו הטרנד הנוכחי בלא מעט מחלקות תינוקות ומומלץ על ידי לא מעט יועצות הנקה

לשון קשורה והגייה- לשון קשורה אינה מפריעה להתפתחות הדיבור אך במיקרים מבהקים של לשון קשורה ייתכנו בעיות הגייה. גם כאן יש לזכור כי בעיות הגייה ייתכנו גם ללא לשון קשורה ולהיפך, ילדים עם לשון קשורה פיתחו הגייה תקינה למרות הבעייה. גם כאן, כאשר קיימים בעיות הגייה ברורות בנוכחות בעיות לשון קשורה יש לשקול ניתוק הקשר אך אין צורך לעשות זאת בגיל הינקות כי לא אחת ילדים אלו יפתחו הגייה תקינה. בגיל מאוחר יותר שחרור הלשון יביא לשיפור בהגייה.

כיצד נעשה הטיפול- הטיפול בלשון קשורה נעשה באמצעות הרמת הלשון, זיהוי המיתר הגורם ללשון הקשורה וניתוקו באמצעות מספריים. הפעולה בדרך כלל קצרה ובדרך כלל אינה מלווה בדימום או בסיבוכים אחרים. הפעולה אינה מצריכה הרדמה כללית כפי שמתחייב בגיל מאוחר יותר.

הורים רבים פונים לטיפול בהמלצת יועצות הנקה בתואנה שזה הגורם לקשיים בהנקה ומאחר שאין צורך בהרדמה הרי ש"כדאי" לעשות זאת מוקדם "לפני שיתפתחו בעיות הגייה".

לסיכום: יש לשקול היטב כל מיקרה לגופו לפני שמחליטים על הניתוח. לא מומלץ לבצע הניתוח על מנת למנוע קשיי שפה או בעיות חברתיות בעתיד.   



שאיבה ואחסון של חלב אם

 

לא אחת אני נשאל לגבי האפשרות של שאיבה ואחסון חלב אם. אחסון חלב האם בקירור מאפשר לתינוק לקבל חלב אם גם כאשר האם אינה נמצאת בבית, יצאה לבלות, עובדת או חס ושלום חולה. להלן מספר טיפים לשאיבה ואחסון חלב אם:

יש לסמן על הכלי את תאריך וזמן השאיבה. ניתן להוסיף חלב שאוב מאותו היום לאחר שהחלב השאוב התקרר במקרר לפחות שעה. אם מוסיפים לחלב קפוא יש להוסיף כמות קטנה על מנת שהקפוא לא יפשיר. עדיף להקפיא בכלי קשיח מפלסטיק או זכוכית ולא למלא אותו עד הסוף.

קיימים חילוקי דעות בנוגע לשאלה כמה זמן ניתן לשמור חלב שאוב. על פי הנחיות משרד הבריאות :

ניתן לשמור חלב כאשר טמפרטורת החדר בין 19-22 מעלות למשך עד 10 שעות.

כאשר טמפרטורת החדר בין 22-25 מעלות עד 4 שעות בלבד.

במקרר ניתן שלמור עד 8 ימים.

במקפיא הנמצא בתוך המקרר עד שבועיים ובמקפיא עם דלת נפרדת עד 3 חדשים.

בהקפאה עמוקה של מינוס 16 מעלות ניתן לשמור עד 6 חדשים.

לאחר ההפשרה (במקרר תוך 24 שעות או בכלי עם מים חמים) יש להשתמש תוך 4 שעות. אין להקפיא שוב חלב שהופשר ולכן עדיף להקפיא מנות קטנות ולהפשיר מספר מנות לפי הצורך.

על הקשר בין מוצצים לאיכות ומשך ההנקה.

בעקבות ההמלצה לשימוש במוצצים כאחד האמצעים למניעת מוות בעריסה, נשאלה השאלה, האם שימוש במוצצים פוגע בסיכויי הננקה באופן חלקי או מלא. במחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי לרפואת ילדים PEDIATRICS השתתפו 1021 יולדות. לחלקן הוצא שימוש במוצץ החל מגיל שבועיים ולחלקם לא הוצע. הקבוצות לא נבדלו במאפייני המשתתפים. שיעור ההנקה בגיל 3 חדשים ובגיל 4 חדשים היה 86% ו 75% בהתאמה בשתי הקבוצות. מסקנת החוקרים הייתה כי לא נמצא הבדל משמעותי במשך ההנקה בין קבוצת התינוקות עם ובלי שימוש במוצצים. כלומר החשש שמא המוצץ יפגע במשך ההנקה לא מתקיים. יש לציין כי המחקר נערך בקרב אוכלוסיית נשים בעלת מודעות גבוהה להנקה וייתכן כי באוכלוסיות אחרות הממצאים יהיו שונים. אי לכך יש להכין את האם לעודד לתמוך ולהדריך אותה גם במשך ההריון וגם לאחר הלידה. אגב, ארגון בריאות העולמי מכיר בכך שייתכנו בעיות הנקה עם השימוש במוצציםושבעיות הנקה עלולות ליהיות שכיחות יותר עקב כך וממליץ לטפל בבעיות אלו במקביל שלימוש במוצצים.

על הנקה והסיכון לחלות במחלות זיהומיות בגיל הינקות

ארגון הבריאות העולמי וכמוהו ארגוני בריאות לאומיים ממליצים על הנקה כמזון בלעדי לתינוקות עד גיל 6 חדשים. לא אחת אנו נשאלים מהי תקופת ההנקה האופטימלית שאר מקנה הגנה כנגד מחלות זיהומיות שכיחות בגיל הינקות, קרי, שלשולים ומחלות דרכי הנשימה.

במחקר אשר נערך בהולנד ופורסם בכתב העת היוקרתי לרפואת ילדים PEDIATRICS  נבדקה שכיחות תחלואה זיהומית בארבע קבוצות של תינוקות במהלך שנת החיים הראשונה. קבוצה א': הנקה חלקית או ללא הנקה ב 4 חדשים ראשונים לחייהם. קבוצה ב': הנקה חלקית ל 4-6 חדשים. קבוצה ג: הנקה מלאה עד גיל 4 חדשים וחלקית עד גיל 6 חדשים. קבוצה ד,:הנקה מלאה עד גיל 6 חדשים. נמצא כי הנקה מלאה למשך 4 חדשים לפחות הקטינה באופן משמעותי את התחלואה בשנת החיים הראשונה.  הנקה חלקית לפחות מ 4 חדשים לא הקטינה את התחלואה באופן משמעותי.

מסקנת המחקר הייתה כי אם בעבר האמנו שגם הנקה חלקית מונעת תחלואה באופן משמעותי הרי שהמחקר הראה כי יש לעודד הנקה בלעדית לפחות עד גיל 4 חדשים.

על הקשר בין סגנון חיים לא בריא וכאבי ראש במתבגרים

כאבי ראש חוזרים בנערים ומתבגרים הינם תופעה שכיחה ומטרידה המצריכה לעיתים בירורים יקרים ומתמשכים. במחקר אשר פורסם בכתב העת היוקרתי בנוירולוגיה NEUROLOGY נבדק הקשר בין תסמונת כאבי ראש חוזרים בגיל ההתבגרות למאפיינים של אורח חיים לא בריא הכולל משקל יתר, עישון ומיעוט בפעילות גופנית. המחקר כלל 5847 תלמידים בגיל 13-18 אשר רואיינו לגבי קיום כאבי ראש וסגנון חיים. בניתוח רב משתני של התוצאות נמצא כי משקל יתר, מיעוט בפעילות גופנית ועישון היו קשורים באופן מבהק להתפתחות תסמונת של כאבי ראש חוזרים.

מסקנת המחברים הייתה כי כאבי ראש חוזרים עלולים להגרם מסגנון חיים לא בריא. ונימה אישית, תוסיפו לכך את זמן החשיפה הממושך למסך המחשב, הישיבה הממושכת, החשיפה הממושכת לטלפונים צלולריים והתזונה הלא מסודרת של המתבגרים ותקבלו עוד מספר סיבות לכאבי ראש חוזרים במתבגרים הניתנים למניעה על ידינו המבוגרים.